חיפוש באתר זה וכללי

‏הצגת רשומות עם תוויות טיפים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טיפים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 באוגוסט 2010

תפוחי אדמה - טיפים/כללים ומתכונים מהירים

כן, תפוחי אדמה, המאכל הבסיסי הזה, לפעמים אנחנו שוכחים שאפשר להכין ממנו מעדנים טעימים ובעיקר משביעים.
ראשית, ישנם מספר סוגים של תפוחי אדמה והכלל הראשון הוא - ככל שהקליפה כהה יותר, יש יותר חומר יבש ופחות מים בתפוח האדמה, ברגילים המון מים, באדמדמים כ-75-80 אחוז מים, בסגולים (נדירים) כ-60% מים ובניגוד לאגדות, כולם טובים לצ'יפס. הכלל השני הוא - תפוח אדמה קלוף ומבושל במים סופח נוזלים ומאבד עמילן ולכן עבור פירה סמיך עדיף לבשל בתנור בתוך נייר כסף ולקלוף לאחר מכן ו/או בהתאם לכלל הראשון, לבשל כאלו עם קליפה כהה יותר. הכלל השלישי - תפוחי אדמה אוהבים מלח ותיבול ולכן תבשיל מלוח מדי מתקנים עם הוספת קוביות תפוחי אדמה. טיפ רביעי - תפוחי אדמה אוהבים הכל בשל טעמם הניטרלי באופן טבעי, אפשר לתבל ככל העולה על רוחכם, אפשר להוסיף חלב, שמנת מתוקה, חמאה, שמן זית, חלמון ביצה ועוד והכל כפי שמתאים להם כתוספת למאכל אחר.
מתכונים מהירים, ללא כמויות, כל אחד לפי טעמו וצרכיו:

1. תפוחי אדמה פלשתינאים - למה קוראים להם ככה ? משום שפעם ראשונה שאכלתי אותם הייתה בטעימות לקראת חתונה וכך קראו להם, אין סיבה אחרת. אפו תפוחי אדמה בנייר כסף בתנור עד שרכים. בעודם חמים (לא לוהטים), הסירו את הקליפה, חיתכו לקוביות של 1X1 ס"מ לערך, הוסיפו שמן זית, מלח גס, פלפל שחור גרוס גס, ערבבו ואיכלו פושר.

2. תפוחי אדמה חג שמח (ראו בתמונה) - בשלו תפוחי אדמה קלופים במים עד שיתרככו. בינתיים, טגנו בצל בשמן רגיל עד שישחים טוב, שימו תבנית פיירקס בתנור עם מעט שמן למטה עד שילהט. עשו מתפוחי האדמה פירה, הוסיפו בצל מטוגן, מלח, חמאה ומעט חלב. שיפכו לתבנית הפירקס על השמן הלוהט, ישרו את המשטח העליון בעזרת כף ומרחו עליו שכבת שמן דקה, צרו פסים שתי וערב עם שיני מזלג ועם ידית המזלג תוכלו לכתוב על המשטח העליון. לתנור ב-175 מעלות עד שמשחים מעט למעלה ואז הכתוב יראה היטב ולכן השם תפוחי אדמה "חג שמח".

3. פרוסות תפ"א בתנור - קלפו תפוחי אדמה, חיתכו אותם לפרוסות דקות (1-2 מילימטר) כאשר אתם שומרים על צורת תפוח האדמה כמו שלם. שמנו דק בשמן זית תבנית פיירקס, שימו את תפוחי האדמה בשורות בתבנית כאשר אתם לוחצים מעט כלפי מטה כדי לתת כעין מבנה בדרוג של הפרוסות (פרוסות באלכסון מעט). ערבבו שמן זית עם בהרט, סומק, מלח גס, קצח ומה שבא לכם, מרחו מעל תפוחי האדמה והכניסו לתנור בחום 175 מעלות. כאשר תפוחי האדמה כמעט רכים (כ-45 דקות) שיפכו למעלה מיכל שמנת מתוקה והחזירו לתנור לעוד 10-15 דקות, עד שהחלק העליון משחים.

4. חצאי תפ"א בתנור - הכי מהיר להכנה ובכמות גדולה. רוחצים תפ"א (רצוי קטנים יחסית, ראו בתמונה) היטב, חוצים אותה לשנים ומייבשים היטב במגבת. מסדרי על תבנית מתכת גדולה כאשר הצד של התוך כלפי מטה והקליפה למעלה. מערבבים שמן זית, חמאה מוממסת, סומק, כמון, אבקת טנדורי אדומה ועוד ומורחים בנדיבות על התפ"א ודואגים שייזל ביניהם. משקשים את התבנית בזהירות כדי שהשמן יצפה את התפ"א גם מלמטה, זורים מלח גס וקצח מלמעלה, מכניסים לתנור בחום 150 מעלות ל-15 דקות ועוד שעה בחום 125 מעלות.

יום שני, 21 ביוני 2010

כמה עקרונות לבישול פשוט ומהיר

חלק מהאנשים סולד מבישול בשל המורכבות והזמן ה"מבוזבז". זמן הוא עניין של התארגנות נכונה ועשיית דברים בו זמנית. בתמונה (לחצו להגדלה) ותראו כיצד מאורגן דלפק המלצרים ע"מ לחסוך בזמן ככל האפשר, הדברים הכי מבוקשים מקדימה והפחות מאחור. אז כמה עקרונות שאפשר ליישם בקלות:
1. בישול צריך להיות מהיר, כלומר ההכנה עד הבישול/האפייה. אני משתדל לא להקדיש יותר משעתיים לבישול ארוחה משפחתית ובכל זאת תמיד יהיו מבחר מאכלים על השולחן, הכיצד ? הנה להלן....
o אפשר להכין בו זמנית מספר מאכלים, אפילו כאשר מוכנס משהו למיקרו ל-2 דקות, אפשר לקלף גזר בינתיים למאכל אחר.
o אני נוהג לנצל את כל הלהבות בכיריים ואת כל המדפים/תבניות בתנור בו זמנית. אפשר להשגיח על הכל ובו זמנית לצפות בתכנית בישול בטלוויזיה.
o כניסה למטבח מספר פעמים ביום מבזבזת זמן. כך למשל אם מכינים אוסו בוקו שלוקח 4-5 שעות בתנור, בזמן שהוא מתבשל כבר ניתן לסיים את כל מה שאפשר על אף שנותר עוד זמן עד הארוחה. כך גם לגבי שצריך תפיחה, הכן אותו ראשון ובזמן התפיחה הכן את שאר המאכלים.
- אורחים תמיד מאחרים, קח זאת כאקסיומה. גם אם מדייקים תמיד יש niceties של חיבוקים ונישוקים, הבעת תודה על המתנות ה"נפלאות" שמייד יעבר ל"ארון הפולניה" וינתנו כמתנה לאחרים ועוברק קצת זמן. תכנן את ההכנות האחרונות שמחייבות את הרגע האחרון להגעת המאחרים או לזמן קצר אחרי שעת ההגעה המתוכננת.
- המטבח צריך להיות מאורגן יעיל, הכלים העיקריים לבישול בטווח יד מקרש החיתוך ומהשיש. אגב קרש החיתוך, קרש גדול קבוע על השיש חוסך הרבה מקום...... אקסיומה ? לא ולא, עליו ניתן בו זמנית לחתוך ולארגן מספר דברים למאכלים שונים בו זמנית במקום לחכות שיתפנה מקום על קרש חיתוך רגיל. הקרש צריך להיות ממוקם מעל דלת ארון המטבח שהכי פחות בשימוש ומתחת לזו שהכי הרבה בשימוש, את ארגון הארון ניתן לשנות.
- חלק מהכלים צריך להימצא במקום בו ניתן "על עיוור" לקחתם מבלי להעיף מבט ולחפשם.
- באוכל כמו במוסיקה, קומבינציות התווים/חומרים הן אינסופיות, התוצאה צריכה להיות נעימה לאוזן/חיך-עין ולא צורמת/צורבת.
- ריבוי מצרכים למתכון איננו מעיד על מורכבות רבה. לעיתים למעלה מחצי הם תבלינים. הסתכל על דרך ההכנה כמדד למורכבות וזמן ההתעסקות עם המתכון.

יום חמישי, 17 ביוני 2010

עצות של סבתי פנינה רוזנבלום

הפעם, באופן יוצא דופן בלי תמונה.
כן, אני הנכד של פנינה רוזנבלום, זה ניתן לבדיקה ואמיתי. ועל רגלי הקטנות בהיותי ילד עמדתי לידה במטבח ושמעתי עצות פולניות כמיטב המסורת כגון:
"אני לא מבשלת לפי כמויות, הכל לפי הרגש. מוסיפים קצת מזה ואולי קצת ממשהו אחר אם מרגישים שחסר". ובכל זאת סבתא ? (אני שואל), "ככה בערך חצי קערה", ומה גודל הקערה ? (אני שואל), "לא יודעת" הבישול הבאמת איכותי איננו נעשה לפי כמויות אלא לפי הניסיון והרגש. אני מאוד שונא לקרוא למשל "שים 3 עגבניות קלופות", באיזה גודל ? קטנות אולי יהיה מעט מדי, גדולות יהיה אולי הרבה מדי וכד'.
בהמשך לפיסקה קודמת.... אמרה פרל'ה רוזנבלום "החשיבות לכמויות היא שולית, יש חשיבות ליחס הכמויות בין החומרים"... איינשטיין היא אולי לא הייתה אבל ניסיון חיים היה לה הרבה יותר.
"צריך לטעום את העיסה לפני הבישול". תגידו איכס, מה אני אטעם את עיסת הגפילטע פיש  או עיסת כדורי הבשר לפני שאבשל ? כן, תטעם ותרגיש אולי חסר בצל, פלפל, מלח, סוכר ועוד ולא יקרה לך כלום. אנשים אוכלים קרפצ'יו, סטייק טרטר וכו' ולא רוצים לטעום אוכל מבושל טרם שיהיה מוכן לגמרי, אבסורד. כמה מלח, כמה פלפל ? (אני שואל), "שים קצת פחות ממה שאתה חושב, אחרי זה תמיד תוכל לתקן"
"אם זה טעים לי, זה יהיה טעים גם לאחרים, לפחות לרובם". טעים לך ? תהיה בטוח שגם אחרים יאהבו רק אל תהיה סובייקטיבי כי את/ה בישלת את זה. לא טעים לך, אל תיזרוק, בצע שיפוצים ותיקונים, עוד תיבול, אידוי עודף מים, עוד קצת רוטב וכד'.
"לא זורקים שום דבר". אני לא זורק כלום. הכנתי סושי לבתי ערבה לארוע קטן שהיא ערכה. נשארו לי קצת גזר חתוך, קצת פרוסות קישוא, מעט טונה טרייה, קצת גבינת ברי (כן כן, זה הולך נפלא בתוך סושי - בפוסט אחר על סושי בקלי קלוטו). באותו ערב זה היה בפריטטה שאלו היו מרכיביה.
"מותר לנסות, מקסימום תזרוק". סתם עיצה פולנית, היא לא זרקה מעולם פרור לחם שנותר. אבל בתכל'ס, מכל דבר לא מוצלח אפשר בשינויים יצירתיים לעשות משהו מוצלח.
ואחת לסיום - "בשביל לקנות מיץ בקיוסק ? מה, המיץ בבית לא טוב?". אז עוד היו קיוסקים והתפוזים היו תפוזים עסיסיים, היום הכל בר-מיץ, מיצו-נט, ברקומיץ........וגו'.