חיפוש באתר זה וכללי

יום שני, 15 ביולי 2013

מבשלת פפו ויקב נבות - מסעדה ב-צלפון

על בסיסם של מבשלה, יקב ומחלבה ממקום אחר הוקמה מסעדה במושב צלפון. וברשותכם אתחיל במשל הידוע על האב הנוטה למות ומכנס את ילדיו ונותן לכל אחד מקל ומבקש מהם לשבור אותו, דבר שנעשה בקלות ואז הוא מאגד את המקלות לצרור ואף אחד לא מצליח לשבור את הצרור והנמשל ידוע. ומה זה קשור למסעדת פפו ? משני טעמים (תרתי משמע), הראשון כי מדובר בשילוב של יקב, מבשלה ומחלבה (מכפר טרומן) שהם הרכב מנצח באופן כללי למשהו קליל, והשני לקראת סוף הביקורת על מסעדה זו.

המסעדה נמצאת במושב צלפון, ליד צומת נחשון, ברחוב התאנה 49 (לא אומר הרבה) ויש שילוט טוב עד למקום ופשוט מאוד להגיע. יש חניה במקום. המסעדה מורכבת מחלק פנימי בו נמצא המטבח, דלפק מזיגת בירה, מקררי יין ובירה, שולחנות לסועדים וקישוטים תואמים את רוח המקום, החלק החיצוני הוא מרפסת מקורה שניתן לסגור אותה בחורף ואשר צופה אל כרמים, מראה נפוץ במטה יהודה אשר מקרין שלווה פסטורלית וללא רעשי סביבה.

מוטי מסביר על הכנת בירה
הגענו שמונה אנשים לבראנצ' של שישי (שבת סגור), במקום היו מעט סועדים. השולחנות במרפסת גדולים ומאפשרים לפרוס את האוכל והשתיה בנוחיות ויש מרווח סביר בין הכסאות, בקיצור ישיבה נוחה מאוד יחסית למסעדות אחרות. את המקום מנהל מוטי בוהדנה ואולי מנהל זו אמירה פשוטה מדי, מוטי שולט בכל ביד רמה כי הוא המבשלה, היקב, המסעדה, המביא והמוציא (ולא רק לחם מן הארץ).

ולארוחה - הזמנו פלטות גבינות, פלטות ירקות ופוקצ'ות, תוספת לחם, מגוון בירות ו-2 בקבוקי יין. הגבינות תוצרת מחלבת בוטיק מכפר טרוומן היו מעולות, גבינות איכותיות ומסוגים שונים שלא כולם מקובלים כגון מנצ'גו למשל, סנט-מור מאוד מיוחדת, פרמזן רכה מעט ועוד, פלטה בהחלט נדיבה. תוספת הירקות הייתה עגבניות, מלפפונים, פלפלים כשהכל חתוך לפרוסות ומתובל, לא משהו לספר עליו בבית. הפוקצות טובות, שגרתיות. הלחם הוא משהו בין ג'בטה ללחם ספרדי שדומה בצורתו ושונה בטעמו, סביר בהחלט.
יקב נבות מייצר 2 יינות בלבד- 100% קברנה סוביניון ו-100% מרלו, יינות זניים. לעת זו פותח מוטי בקבוקים משנת 2009, יינות שהיו בחביות עץ למעלה מ-20 חודש. לבקשת חלק מהסועדים פתחנו במרלו, מתקתק מעט, כאילו לא גמר את התסיסה בחבית, היין עדין עם טעם טוב בפה, טעם שלא יורד לגרון, אין מי שלא יאהב אותו, יין של מסיבות אני קורא לו. אניני הטעם יעדיפו את הקברנה סוביניון של יקב נבות, מאוד יבש עד כדי חמיצות עדינה, טעם עץ/חבית עדין, טעם שיורד עמוק לגרון ובכל זאת לא יין "חזק", בהחלט יין יחודי. מחיר היין לשתיה במסעדה הוא 85 ש"ח, בהחלט מחיר סביר בהתחשב בזה שהיין נמכר למי שקונה הביתה ב-75 ש"ח לבקבוק, מאוד הוגן. http://www.navot-winery.co.il/
מבשלת פפו מייצרת מיגוון סוגי בירה ואשר לכל אחת שם של אשה כגון: אלישבע, תרצה, עלמה ועוד. ישנה איל סקוטית, טראפיסט בלגית, סטאוט, טראפיסטית כהה ועוד סוגים. טעמתי כמה מהן ועוד לפני זה בבית יצא לי לשתות כמה סוגים ממבשלת פפו. לא נפלתי מהכסא מאף לא אחת מהן, אדגיש כי אף אחת איננה "נפילה", הן בהחלט משתוות לרמת בירות בוטיק אחרות בארץ אבל יש רבות בארץ טובות מהן ביותר מדרגה אחת. הטראפיסיטית הבלגית חלשה מדי, הכהה מרירה מדי, הסטאוט הוא עם קצף לא סמיך כמו שצריך להיות לסטאוט והיא דלילה מדי אבל המיגוון מפצה בהחלט וכאמור הן סבירות.
ובלי לספר קצת על מוטי אי אפשר, קפיץ שמניע את המסעדה, לוקח הזמנות, מגיש, מתעניין ובעיקר מספר ומסביר. מגיע לשולחן עם חיטה קלוייה כהה, זו ששמים בבירות לעשותן כהות (בסטאוט יש כ-12% חיטה קלוייה), מביא גם חיטה קלוייה מעט, מסביר על ההבדל, נותן לטעום, מסביר כיצד נעשית הבירה, מהיכן מביאים את החומרים, כיף לשמוע אותו, את התשוקה הבוערת לאוכל ושתייה. בשולחן אחר הוא מסביר על היין, זוג שהגיע הוא לוקח לפתח הכרם ומסביר על הגפנים והכל מתנהל בשלווה וללא דופי, כל בקשה מתמלאת מהר.
שמונה אנשים, 2 פלטות גבינות וירקות, 2 פוקצ'ות, 3 סלסלות לחם, 2 בקבוקי יין, 6 בירות והכל 466 ש"ח בלבד, השארנו 20% טיפ.

ולא שכחתי את הנמשל, הטעם השני שהובטח בהתחלה. מעט מהדברים הם מעולים, יין הקברנה, הגבינות בחלקן ומוטי כמובן לצד השקט והפסטורליה. שאר הדברים בינוניים עד טובים. ובכל אופן המקום מקבל אצלי ציון 9 (מ-10) כי השילוב הכולל והסטינג של כל המרכיבים יוצר חבילה מנצחת בהחלט, שווה ליסוע במיוחד לבוקר מענג.

מוטי מארגן במקום גם ארוחות לקבוצות גדולות, יש הרבה מקום. 02-9992291, 054-5304576.

יום חמישי, 4 ביולי 2013

מסעדת El Rincon de Madrid ומתכון לסנגריה של המסעדה



עם חוליו הבעלים
ובכן, ספק מסעדה, ספק טאפאס בר, כניסה ארוכה עם דלפק ישיבה לאורך מקרר ובו מעט סוגי טאפאס. על הקיר מאחור התפריט בטוש לבן על לוח שחור במספר שפות, כתוב בעברית "מטבח ספרדי מסורתי" ולמה ? כי אשתי כתבה זאת ברשותו של בעל המסעדה, חוליו, בחור כבן 40, מקסים ומדבר אנגלית בהחלט סבירה, תופעה יוצאת דופן במסעדות במדריד. במרתףף, 4-5 שולחנות מכוסים בבד פפיטה כחול-לבן ומשמשים לארוחה מתפריט די עשיר. היינות בחלקם במסעדה הם מיקב בוטיק של חבר של חוליו הבעלים, יינות צעירים ומבטיחים 1.8-2.0 יורו לכוס נדיבה בהחלט. במסעדה עובדת גם טבחית אשר מבשלת הכל טרי מדי יום ומנות הטאפאס והרסיונס נדיבות בהחלט וטעימות, לא גורמה אבל מוקפד, טעים ומשביע. המסעדה מדורגת ע"י TRIPADVISOR במקום ה-26 מתוך כ-4,300 מסעדות במדריד, ראו להלן:
http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=8165692660515719773#editor/target=post;postID=6835838112409951320
אתר המסעדה כרגע בבניה http://www.elrincondemadrid.com
כתובת:
Calle Coloreros, 4
בר הטאפאס
הכיתוב בעברית שהוספנו
28013 Madrid
לא רחוק מכיכר מיור וכיכר סול בסמטה קטנה.




ועכשיו, למתכון הסנגריה של חוליו, הוא מכין אותו טרי, לא מראש ובמקרה זה הוא גם לא הזול ביותר במדריד. אבל ראשית סנגריה פירושה מדמם ומרבית האנשים מכינים אותה מיין אדום ומיץ תפוזים וגם בויקיפדיה זה רשום כך - אז דעו כי זו טעות גסה ונפוצה וטעמה של סנגריה כזו איננו דומה לטעם של האמיתית. לסנגריה אמיתית יש מרירות עדינה הבאה כתוצאה מהוספת ליקר או אפריטיף כלשהו כגון רום, ברנדי, ג'ין או במתכון שלהלן - וורמוט (מרטיני לבן) החביב על תושבי מדריד. שיגעון שלי - כדי בכל אופן, למי שרוצה, לתת כמו טעם תפוזים מריר עדין - תוספת 100 מ"ל קמפארי למרכיבים שלמטה ושהספרדים לא יקראו את זה.
הסנגריה כל כך זולה במסעדות במדריד עד כדי כך שישבנו בכיכר קטנה, בחוץ, על ליטר וחצי סנגריה משובחת ב-9.90 יורו.
סנגריה שהוכנה בבית על פי המתכון של חוליו



ולמתכון של חוליו - להכנת 1 ליטר סנגריה:
400 מ"ל יין אדום יבש
200 מ"ל וורמוט (מרטיני לבן)
200 מ"ל לימונדה מוגזת (שוופס חובה בשל המרירות)
200 מ"ל סודה
קוביות לימון טרי
הרבה קרח
לשתות מייד כי חשוב שהגיזוז העדין ישאר.

אחוז האלכוהול בסנגריה זו הוא כ-8% (15% בוורמוט ו-13% ביין אדום ממוצע) ולכן ניתן לשתות הרבה יחסית מבלי להשתכר.