חיפוש באתר זה וכללי

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

פאי רועים מגולגל בבצק

פאי רועים הוא מאכל בריטי ואירי ידוע כבר מהמאה ה-18. כאשר הוא מכיל בשר בקר הוא נקרא שפרדס פאי ועם בשר כבש קוטג' פאי. הרכיבים הבסיסיים של הפאי הם תפוחי אדמה (פירה) ובשר כאשר שמים את הבשר בתחתית כלי חרס ומעליו פירה ומכניסים לתנור.
המאכל נפוץ מאוד בפאבים ובאזורים הכפריים ובזמן מלחמת העולם השניה השתמשו בחלקי פנים של בקר ליצירת תערובת הבשר זאת בשל מחסור בבשר בקר.
במתכון זה יש שימוש בפירה ובבשר ואולם מגולגלים בבצק במקום בכלי חרס ויש גם ורסיה צמחונית (ואז זה ממש לא פאי רועים).

חומרים:
חבילה בצק עלים או בצק פריך מוכנים מראש (בתמונות - בצק פריך)
10 תפוחי אדמה אדומים בינוניים/גדולים מבושלים לפירה מומלח
800-1000 גרם בשר טחון או קצוץ (בקר, עוף, כבש)
לתיבול הבשר - מלח, בצל גרוס על פומפיה דקה, 3 כפות רסק עגבניות
מלח גס
קצח
ביצה טרופה

ההכנה (ניתן לדלג על הקריאה ולעבור ישר לתמונות עם הסבר בתחתיתן):
יוצרים מהבצק 4 חלקים שווים ועם מערוך משטחים למלבן שאורכו כאורך התבנית המתוכננת בתוספת 5 ס"מ וברוחב של כ-15-18 ס"מ. במתכון זה שמים קודם את הפירה במרכז המלבן ולאורכו (קודם פירה כי לאחר הסגירה הופכים את הפאי ואז הבשר מעל הפירה), עליו שמים את הבשר עם התיבול - ראו בתמונות. מרטיבים בעדינות את שולי הבצק וסוגרים קודם קצוות צרים ואז מקפלים שוליים מעל הבשר. לורסיה הצמחונית - ניתן במקום בשר לשים למשל בורגול שהושרה קודם במים (ראו בתמונה), ירקות מוקפצים ועוד ועוד.
מעבירים לתבנית על נייר אפיה משומן דק, מושחים בביצה טרופה ומפזרים מלח גס וקצח. מסמנים עם סכין חד פסים עדינים ברוחב של המנות אותן רוצים לחלק (כשתי פרוסות לאדם) - ראו בתמונה.
מכניסים לתנור בחום של 175 מעלות עד שהבצק משחים ולפחות 45 דקות (אם הבצק השחים קודם לכן אזי מורידים ל-110 מעלות לשארית הזמן). חותכים על פי הסימון ומגישים לוהט.


בשר מתובל
מלבן בצק עם פירה במרכזו
בשר על הפירה
צמחוני עם בורגול מושרה
סגירה והעברה לתבנית, הסגירה כלפי מטה
משיחת ביצה טרופה, מלח גס, קצח וסימון נתחים

דרגת ההשחמה הרצוייה



יום שני, 17 בדצמבר 2012

גרונות הודו חריפים - מתכון קוצ'יני אותנטי

גרונות הודו משמשים בעיקר למרק ירקות פולני דל שומן וטעים באמת.
אפשר להשתגע ולחרוג מהמקובל במתכון קוצ'יני אמיתי מהמשפחה (של שמחה אורן ממושב תעוז) ואולם אני קיבלתי רק את רשימת המרכיבים כי המבשלת המקורית, כמוני, לא יודעת כמויות, לפי הרגש, לפי הטעם....... לכן, הכמויות שרשמתי ניתנות לשינוי, לפי הרגש והטעם כמובן.....
שנית, טיפ חשוב לגבי גרונות הודו. בקשו מהקצב לחתוך אותם במסור חשמלי שיש בכל איטליז ומרכול. החיתוך בגרזן קצבים משאיר רסיסי עצם קטנים שחס וחלילה מלבלוע אותם, הם חדים וכל המוסיף גורע.
התבשיל צריך להיות חריף ויש בו הרבה מרכיבים שרובם נמצאים בבית. מעניין אם אייל שני היה מנחש את כולם....

חומרים:
2 גרונות הודו חתוכים לפרוסות
1 בצל גדול קצוץ דק
3 שיני שום קצוצות דק
כף ג'ינג'ר טרי קצוץ דק
כף כורכום
כפית שטוחה פלפל שחור
כפית שטוחה מלח
פלפל אדום חריף קצוץ דק עם הגרעינים
2 כפות רסק עגבניות
עלי בפלה (עץ הודי - דמוי עלי קארי ירוק - יש לי באדנית ענק) - לא חובה
עלי כוסברה קצוצים גס
כף חומץ (רצוי חומץ תפוחים - לא חובה)
כף מיץ לימון

ההכנה:
לטגן בצל ושום בשמן קנולה עד שמתרככים (לא להשחים חזק). להוסיף את הגרונות ולטגן עוד כ-10 דקות. להוסיף את הג'ינג'ר, כורכום, פלפל שחור, מלח, פלפל חריף, בפלה והכוסברה ולטגן עוד 10 דקות. להוסיף את החומץ, רסק העגבניות והלימון ומים עד כדי כיסוי 3/4 מהגובה. לאחר רתיחה, לטעום את הרוטב ולתקן טעמים. לבשל שעה וחצי על אש קטנה.
הרוטב נפלא לאורז בסמטי שילווה את המנה.

יום שבת, 6 באוקטובר 2012

קלימרה בנמל יפו - עסקית שווה ולא שגרתית



באחד מימי חמישי של תקופת החגים, סעדתי במסעדת קלימרה בנמל יפו (בהנגר החדש בצד הדרומי). העסקית מוגשת רק בימי חמישי ולתפריט המלא שלה www.kalimera.co והקישו על תפריט/ארוחה עסקית.  ובתקציר ב-79 ש"ח תקבלו:
. פוקצה ומטבלים
. שתיה קלה/ חמה / קווה / בירה
. 2 מנות מהתפריט לבחירתכם
ארוחה זהה מהתפריט הרגיל תעלה למעלה מ-120 ש"ח.
בכותרת כתבתי לא שגרתית כי מקבלים כאן בעצם שתי מנות עקריות (בינוניות בגודלן) + פוקצה ומטבל עגבניות טרי ובעצם באמת ארוחה מלאה ללא מנות ראשונות ו/או מבחר סלטים וכו' וכאשר מקבלים גם בירה או כוס יין הרי שזו באמת ארוחה שווה. לכל המנות שם של בן/בת.

ראשית, המטבח חצי פתוח וניתן לראות שהכל מוכן טרי ON THE SPOT. שנית, כעדות לטריות, בעוד אנו מחכים לאוכל ניכנס אחד הטבחים, שיצא דקותיים קודם לכן חגור בסינרו הלבן, עם שקית ניילון גדולה מלאה בדגים לחים וטריים שהובאו מחנות/ספינה בנמל עצמו.
פנים המסעדה מכיל מספר שולחנות לא גדול המורכבים בסיסית משולחנות עץ ל-2 שניתן לחברם וגודלם מספיק בהחלט לאוכל והשתיה ומספר כסאות בר. בחוץ ישנם עוד שולחנות עם מקומות רבים. העיצוב הפנימי פשוט משהו ואיננו מושך ולטעמי זקוק לשינוי (ההערה היחידה שתקראו כאן) ע"מ למשוך את הלקוח האקראי שניכנס, חוכך בדעתו, ולא שמע טרם לכן על המסעדה. הכלים יוצאי דופן, מלבניים ומעוצבים בצבעי כחול ולבן ברובם, ממש כמו בטברנה יוונית ובהחלט מתאימים לארוחה מסוג זה.
ומה אכלנו בעסקית ל-2 אנשים:
קלאמרי סגול צלוי עם קרם לבנה-חציל וצנוברים
תמנון על הפלנצה עם תוספות קטנות שונות (תוספת 10 ש"ח)
שרימפס טמפורה ברוטב דאשי כרישה
סלט ירקות ירוקים (בערוב די מפתיע) ברוטב שמן זית ירוק ולימון עם ריקוטה רכה
2 פוקצות עם רוטב עגבניות
כוס קווה וכוס בירה מהחבית
כל המנות בין טוב מאוד למצויין אבל את התמנון על הפלנצה אפשר היה לחרוך מעט יותר ולהיות מעט יותר נדיב בכמות. בתפריט ישנן גם מנות בשר שאותן לא דגמנו.

היחס מעולה ואדיב, בעל הבית איש נעים שיחה והמלצרים/יות נחמדים ויעילים. המנות מגיעות מייד כשהן מוכנות ולא הכל ביחד ומאחר ואין מנות ראשונות זו שיטה נהדרת לאכול אוכל חם ובהדרגה במיוחד כשמדובר במבחר מנות שניתן לחלוק עם אחרים. סה"כ כולל תוספת 10 ש"ח למנה מיוחדת וטיפ 25 ש"ח - 193 ש"ח, בהחלט שווה לארוחת צהרים מלאה שעיקרה פירות ים ואוירת טברנה.

יום שבת, 21 ביולי 2012

"ריזוטו" חיטה

למה ריזוטו במרכאות בכותרת ? כי חיטה לא באמת יכולה להיות ריזוטו (ריז, ריזו, ארוז, אורז הם מקור המילה). אבל.... שיטת ההכנה מאוד דומה ולכן כך קראתי למתכון. בתמונה עם קבב קינמון מבושל עם עגבניות תמר.

הכנתי אותו כמתכון בריאות, דל שומן, הרבה ויטמינים וזאת לאור הארותיו של דני ויינשטיין בן דודי (המושך מעת לעת בעט ומוציא ספרים) ואשר בביתו אוכלים בריא ואילו באתר שלי, איך אגיד זאת, אני לא בדיוק מתכנן מתכונים על פי סגולותיהם הבריאותיות.

המתכון מבוסס בעיקרו על כך שאנו נוטים לשפוך רוטב שנשאר לנו מצלי, מעוף, מכדורי בשר ועוד. אני תמיד מנצל שאריות ובמיוחד רטבי בשר והילדים שלי קוראים למה שיוצא מערוב שאריות "DISH".


חומרים:

לכ-1 עד 1.5 ליטר רוטב/ציר:
300 גרם חיטה
1 בצל בינוני
2 כפות שמן קנולה או שמן זית או שמן קוקוס (לא שמן דקלים, להבדיל - זה של הקוקוס הכי בריא)
כ-100 גרם פטריות או 1 קולרבי או 1 קישוא או..... תבחרו לכם ירק אחד או יותר ובלבד שכמותו לא תשתלט על טעם החיטה.
בלי מלח !!! יש תמיד מספיק ברוטב/ציר

הכנה:

קוצצים את הבצל דק ואת הירק שמוסיפים לקוביות קטנות. מלהטים את השמן בסיר ומטגנים מעט את הבצל, כשמתחיל להשחים מוסיפים את הירק ל-2-3 דקות. מוסיפים 2 מצקות מלאות מהרוטב ואת החיטה, מרתיחים ומנמיכים לאש קטנה, רק ביעבוע קל. מכסים במכסה. בודקים בהתחלה כל 3-4 דקות ומוסיפים עוד מצקת או שתיים רוטב כך שכל הזמן החיטה תהיה רטובה עם קצת נוזל מעל. סבלנות, זה לוקח קצת זמן. וכך עד שהחיטה כמעט לגמרי רכה לטעמכם ואז מוסיפים מצקת אחרונה, מערבבים ומכבים את האש. ממתינים 5 דקות עם סיר מכוסה והתבשיל מוכן.

נהדר כתוספת לבשר (כמו בתמונה) וגם כסלט בטמפרטורת החדר.

יום שבת, 16 ביוני 2012

currywurst - מלכת הנקניקיות הגרמנית - ברלינאית

currywurst היא נקניקיית חזיר גרמנית ונחשבת כמאכל הפופולרי בברלין. על פי הויקיפדיה ישנה מחלוקת האם באמת נקניקיה זו (או בעצם הרוטב) הומצאה בברלין בשנת 1949 או בהמבורג בשנת 1947. הדעה הרווחת היא על ברלין ובכל מרחק קצר ניתן למצוא דוכן לנקניקיות אלו במחיר שווה לכל נפש, רק נקניקיה ורוטב (כמו בתמונה), עם לחמניה, עם צ'יפס. במסעדות ברלינאיות אוטנטיות מנה זו באה עם כרוב חמצמץ חם (שוקרוט) ופירה (לעיתים עם בצל) כמנה עיקרית במחיר של 6-7 יורו, מנה גדולה ומשביעה על אף שמדובר רק בנקניקיה אחת גדולה יחסית. בכל מסעדה מוסיפים כיד הדמיון, למשל סלט גרקינס (פרוסות מלפפון מוחמץ טרי עם שמיר), מעט חסה מסולסלת ופיסות עגבנייה בוינגרט חום משהו ועוד. על 3 מסעדות ברלינאיות מומלצות - בפוסט אחר.
בברלין יש מוזיאון מיוחד עבור נקניקיה זו:

אז איך מכינים מעדן זה ? לא צריך רשימת חומרים !!! קנו נקניקיות טובות וארוכות/גדולות, רצוי פרנקפורטר ולאו דווקא מחזיר. בשלו אותן במים רותחים כ-10 דקות ואז אחת מהשתיים:
- טגנו כדקה בשמן עמוק
- צפו בשמן בישול כלשהו מכל הצדדים והכניסו לתנור לכ-15 דקות בחום 175 מעלות
ערבבו רוטב ברביקיו עם קטשופ ביחס של 2/3 ל-1/3 , שימו בנדיבות על כל נקניקיה, פזרו מעט אבקת קארי ובתאבון !!!
על התוספות המתאימות ? בפתיח תאור נרחב.

יום חמישי, 5 באפריל 2012

ריזוטו צהוב ברוטב פאיאה חריף עדין עם קלמרי (או כשר עם עוף)

יש סוד קטן אחד חשוב מאוד בהכנת ריזוטו והוא "סבלנותתתתתתתתתת". ההכנה מאוד פשוטה אבל הבישול על אש קטנה, לאט לאט כמפורט בהמשך יש לו חשיבות רבה למרקם הסופי כך שמצד אחד הריזוטו יהיה מספיק רטוב ומצד שני לא דביק מדי.
במתכון זה יש שילוב של טעמי איטליה עם ספרד ומי שאיננו אוהב פירות ים יוכל להחליף את הקלמרי בנתחוני פרגיות שאפשר להכינם בבית לבד מפולקעס בחצי המחיר ובמספר דקות עבודה, ראו בקישור מאתר זה - פרגיות - להכין לבד בבית .



החומרים:
2 כוסות אורז ריזוטו
1/2 צינצנת רוטב ארבייטה (או רוטב עגבניות לפסטה אחר - במקרה זה קורט פפריקה חריפה)
3/4 כפית תבלין פאיאה (או קורט זירי זעפרן וחצי כפית כורכום)
ירקות שונים חתוכים לקוביות קטנות (בצילום כאן - אפונה, גזר, שעועית ירוקה ואפשר פלפל אדום/גמבה)
ציר עוף/ירקות רותח (כ-4-5 כוסות)
100 מיליליטר יין לבן
כף גדושה חמאה (או מחמאה לאוכלי כשר)
1 ק"ג קלמרי, אפשר קפוא שהופשר ובכל מקרה רצוי שלמים כי הם ללא תוספת מים. דעו לכם שבהרבה חנויות הקלמרי השלמים הם קפואים שהופשרו גם אם לא אומרים לכם וגובים מחיר כפול כמעט (100 ש"ח ל-ק"ג במקום כ-55 ש"ח ל-ק"ג)

הכנה:
בסוטאז' או מחבת גדולה ועמוקה, מלהיטים את החמאה/מחמאה ומכניסים את האורז היבש תוך ערבוב קצר רק כדי שכל גרגר יהיה מצופה בחמאה.
מוסיפים 2 כוסות ציר רותח, רוטב ארבייטה, תבלין פאיאה והירקות החתוכים. על אש קטנה מבשלים תוך כדי ערבוב מדי 2-3 דקות וכאשר הציר נספג מוסיפים עוד חצי כוס ושוב מערבבים עד שנספג ועוד חצי כוס וכמובן סבלנות וחצי כוס אחרונה היא יין, זה על אש קטנה בביעבוע מינימלי ובשיטה זו המרקם יוצא נפלא כך אפשר להוסיף ציר לפי הצורך. 
בינתיים, חותכים את הקלמרי לטבעות גסות (הקטנים ל-2 והגדולים יותר ל-3-4 טבעות).
כאשר הגרגרים כמעט לגמרי רכים, מוסיפים את הקלמרי החתוך ומערבבים עם עוד 1/4 כוס ציר רותח. מכסים במכסה ונותנים לבעבע עד שהאורז רך יחסית (לא סמרטוטי אלא כל גרגר עדיין לא דביק ויש מעט נוזלים, אם חסרים נוזלים, להוסיף מעט).
מי שעושה עם נתחוני פרגיות - לטגן את הנתחונים כ-2 דקות במעט מאוד שמן קנולה ומעט מלח עד שמתחילים להזהיב גם אם לא מבושלים במרכזם עדיין. להוסיפם כאמור למעלה במקום הקלמרי.
לאכול לוהט, רצוי בצלחת עם שוליים גבוהים.
ניתן לערבב לתוך הריזוטו הלוהט גבינת פרמזן מגוררת ועוד כף חמאה.

יום חמישי, 29 במרץ 2012

נתח קצבים - כל מה שרציתם לדעת ומתכון

נתח קצבים הוא הבשר עם עוצמת הטעם הרבה ביותר מחלקי בשר בקר. לא זאת בלבד אלא שאין בו כמעט שומן, הוא עסיסי אם כי מעט קשה ללעיסה. משקלו הוא כ-0.8 עד 1.2 ק"ג בלבד ולכן נדירותו. בעבר הקצבים היו לוקחים לעצמם נתח זה ולכן זה שמו. הנתח הוא למעשה הסרעפת של הפרה, שריר שעובד 24 שעות שעות ביממה כי הוא משמש לנשימה ולכן סיבי השריר עבים וטעמם עז.
שמו בצרפתית הוא אונגלה, רוטפלייש בגרמנית, לומבטלו באיטלקית ו-סולומיו דה פולמו בספרדית. הארגנטינאים, ככל הידוע לי, קוראים לחלק אחד מתוך השניים (ראו בתמונה למטה את שני החלקים לאחר ניקוי ועיבוד) אנטרניה (Entraña (skirt steak
מחירו נע בין 60 ל-100 ש"ח לקילו (תלוי בקצב) ובניקוי מאבדים מעט מאוד. ניתן להקפיאו ולא מאבדים דבר מהטעם, רצוי להקפיאו שלם באריזת ואקום.

הכנת הנתח וניקויו (כל שלב מתואר בתמונה):


עיבודו של הנתח מצריך מעט מיומנות בחיתוך וניקוי בשר ואולם בהמשך יש תאור מדוייק ותמונות כיצד לבצע זאת. לוקח כ-5 דקות. יש להצטייד בסכין דק וחד מאוד, חיוני להקלת עיבוד הנתח.


מסביב לנתח ישנם מעט שומנים וסוג דק של ציפוי לבנבן. יש להסיר את השומן והציפוי כאשר השיטה היא לאחוז בשתי אצבעות קצה של הציפוי  להכניס את הסכין מתחת לקצה ולהעבירו בעדינות מתחת לציפוי. לאחר החתיכה הראשונה זה הולך בקלות.

הנתח מחולק ל-2 באמצעות רצועה (בדיוק כמו רצועות חיבור שרירים בגוף האדם). רצועה זו יש להוציא כי היא לא ניתנת ללעיסה. מכניסים את הסכין בצד אחד של הרצועה והולכים לאורכה עם לחץ קל ואז מצידה השני אותו הדבר ונשארים 2 חלקים ורצועה לזריקה לפח. אם עושים על הגריל כנתחים שלמים, יש להמליח ולפלפל ועל רשת לוהטת באש גבוהה, כ-5-7 דקות כל צד.



למתכון בהמשך: כל נתח מהשניים, יש לפרוס לפרוסות דקות (כ-3-4 מ"מ) מעט באלכסון וכנגד כיוון הסיבים, על מנת להקל על הלעיסה לאחר מכן. ניתן לשמור את הפרוסות במקרר 24-48 שעות. מנתח קצבים אחד יש כ-24-20 פרוסות המספיקות לכ-5-6 מנות ראשונות.


לפזר בכל צד פלפל שחור גרוס גס ולהמליח את הנתחים. לשים במחבת לוהטת עם חמאה ושמן קנולה. הנתחים מתכווצים ולכן מי שרוצה פרוסות דקות, ישטח אותן עם פטיש שניצל בעדינות.






הפרוסות מוכנות כאשר הקצוות מעט צרובים, כ-2 דקות טיגון בכל צד. בתחתית המחבת יצטבר נוזל המורכב מהחמאה, שמן ומיצי הנתח עם גרגרי הפלפל.












ניתן להגיש על כל מיני תוספות כגון בתמונה על מצע פסטה. המצע הפופולרי הוא עדשים (יש ב-YNET מתכון של ניר צוק), פירה בטטות, חיטה מבושלת ועוד. את הנוזל מהמחבת, יש לפזר במשורה עם כף על הנתחים.
חובה להגיש לוהט. מדובר בפתיח ולא מנה עיקרית.

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

סושי שחור - לבן

על סושי כבר כתבתי מתכון שניתן לקרוא אותו כאן "סושי - מתכון והוראות מפורטות" . הפעם משהו יותר יצירתי, סושי שחור - לבן שמחייב קצת יותר הקפדה ועבודה מעט יותר מסובכת.

ראשית יש לקחת חצי מהאורז המבושל (שהכנתו במתכון שבקישור למעלה) ובעודו חם לערבב פנימה דיו של דיונונים. דיו זה אפשר לקנות בשקיקים קטנים (כל 2 עולים 30 ש"ח) שתכולתם כחצי סמ"ק כל אחד וכל אחד מספיק לכמות אורז של 2 רולים (כ-2/3 כוס אורז סושי מבושל). קניה אפשרית בחנויות שמוכרות פירות ים (כגון זו במרכז המסחרי בכפר שמריהו) או בטיב טעם בסניפים הגדולים. דיו זה משמש גם לפאיאה השחורה, לריזוטו שחור ולאטריות שחורות (יש מנה מעולה כזו בג'ירף). אזהרה - בלשון עדינה, היציאה בשרותים, למחרת, יתכן ותהיה עם מעט צבע ירקרק, לא להיבהל, זה הדיו.

מכינים רולים של INSIDE-OUT (ראו בהמשך הוראות), כלומר האורז בחוץ והאצה מגולגלת בפנים, אחד לבן ואחד שחור וחוזר חלילה עד שנגמר האורז. המילוי לא צריך להיות שונה מזה הרגיל כמפורט במתכון הבסיסי. 

יש לצפות את המחצלת בניילון נצמד, לשטח אורז כך שיצא ארוך יותר בכ-1 ס"מ מדף האצה או לחילופין לחתוך 1 ס"מ מהאצה, זאת לצורך סגירת הרול. לשים את הדף על האורז, לשים את דברי המילוי כ-2 ס"מ מהקצה ולגלגל בעדינות תוך לחיצה עדינה בסוף להדבקת ה-ס"מ העודף כהלכה.

מסדרים את הפרוסות החתוכות של הסושי שחור ולבן לסרוגין (כמו בתמונה כאן). אם הסידור על תבנית מרובעת זה יראה כמו לוח שחמט.

יום חמישי, 5 בינואר 2012

דיינר גוצה - שווה עם הערות....

המסעדה נמצאת באבן גבירול 14 תל אביב (קרוב ללונדון מיניסטור). כתובת אתר האינטרנט:

זו מסעדה עם תפריט לא ממש מוגדר, זה לא דיינר, זה לא רק בשר, לא רק פירות ים, זה תפריט מיקס של הכל. אכלתי שם כבר יותר מפעם אחת וזה כבר מעיד ששווה לחזור אם נמצאים בסביבה. ליסוע במיוחד ? לא בטוח ויש עוד 2 סניפים בתל אביב.

בביקורת אפתח דווקא ב-3 הערות כי אחרי זה הכל בסדר גמור. האחת היא שכאשר ניכנסנו בשעה 6 לפנות ערב המארחת ציינה כי יש לה שולחן לשניים רק עד שבע וחצי, נו מילא המסעדה הייתה כמעט ריקה, לא התכוונו לשבת הרבה יותר משעה אבל כשיצאנו לקראת השעה היעודה המסעדה הייתה 3/4 ריקה, אז למה לקשקש סתם ? כדי לעשות רושם ? על אף שולחן לא היה שלט שמור וזה יום שלישי שאיננו עמוס במיוחד במסעדות באזור זה. ההערה השניה היא לסטינג של המסעדה, נסיון לתפאורה של דיינר אמריקאי די מוצלח אבל המון שחור וחום כהה, לא נעים לעיניים. והשלישית לסיום - השרותים בקומה השניה, לא ראיתי שרותי נכים ו/או שילוט וגם לא מעלית פנימית אלא רק גרם מדרגות ארוך.

ולעצם האוכל, זה בהחלט מוקפד, מוגש נאה, נראה ונטעם כטרי שהוכן זה הרגע. חלקנו בקרפצ'יו בקר (מגיע ללא לחם שעליו יש תוספת מחיר קטנה, הזמנו, טרי ועם חמאה וזיתים) וב-פיש & צ'יפס, הוספנו חצי ליטר בירה "בס" וכוס קווה.
הקרפצ'יו היה הדק ביותר שאכלתי בימי חלדי אבל פרוס על צלחת שלמה בגודל סביר והיה עשוי בהחלט טוב. מנת ה-פיש & צ'יפס היא ענקית, 4 נתחי קאטפיש בינוניים והרבה צ'יפס חום ולוהט, הנתחים עשויים בציפוי דומה לשניצל ולא בבצק בירה או טמפורה דבר שלא גרע מאיכות המנה והמסעדה בהחלט יכולה להתגאות במנה זו. ישנם מספר סביר של סוגי בירה, 3 מהחבית והשאר בקבוקים/פחיות לרבות ג'מס הפתח-תיקוואית שמאוד מומלצת וגם מבחר יינות. דה עקא שכוס יין איננה מתומחרת במחיר הוגן, אם קראף (חצי ליטר) הוא במחיר 39 ש"ח ויש בו כ-4 כוסות (כוס מקובלת היא 120-130 סמ"ק) אזי לא יתכן שכוס יין אדום הזול ביותר תעלה 30 ש"ח ויותר.
סה"כ שילמנו 151 ש"ח, לא זול (בעצם לקחנו מנה ראשונה, עיקרית מהזולות, בירה וכוס קווה) אבל גם לא בשמים.
לסיכום, שווה בהחלט אבל לא ליסוע במיוחד.